התחושות המסתוריות ביותר של האדם הן עדכניות. להכחיש שהם קיימים זה טיפשי. עם זאת, רחוק מכל ההתחלויות (במיוחד לפני שמשהו אחראי) ראויים לאמון. אנשים הסובלים מפחדים מסוימים עשויים לסבול ממחשבות חלומות שונות כאשר הם עומדים בפני מקור הפחדים שלהם. והנה מגיעה הדילמה - האם כדאי לסמוך על חלומות חרדים וחששות?
חריף במיוחד הנושא של אמונה בתחזיות מוקדמות לפני מנוסתם של הסובלים מאירופוביה.
דברו על מה זה אירופוביה, זה לא הגיוני. זה פשוט, זו מחלה פסיכולוגית, המתבטאת בחששות מטיסה במטוס. אנשים רבים סובלים ממחלה זו: שר, ווופי גולדברג, ג'ניפר אניסטון, טטיאנה בולאנובה, נדז'דה מייכר, אנדריאנו סלנטנו, אל פוגצ'בה ורבים אחרים.
חלומות ועבודות ראש
מנבאים אמיתיים ואנשי דת אמיתיים בעולם המודרני הם מעטים ביותר. לכן, אם אינך שייך לאלה, אי אפשר לומר בביטחון שהפחדים והחרדות שלך יהיו מוצדקים. לא תמיד התרסקות המטוס שחלמת עליהם בחלום הם רק כאלה.
לדוגמה, לאף אחד לא היה חלום. בתוכה הוא היה עד להתרסקות מטוס, אך הוא לא ראה גוויות, לא שמע צעקות במהלך התרסקות מטוס. אם אתה מאמין לפרשנות, זה פשוט אומר קריסת תקווה שתתרחש ללא הקרבה. חלומות כאלה עשויים גם להזהיר אותך כי אתגרים רציניים מחכים לך. לפעמים החלומות הם כל כך מציאותיים שאדם אפילו מרגיש את כוח הרטט וההשפעה.
דוגמה לביצוע התגשמות
דוגמא נוספת. דיילת אחת ששירתה באופן קבוע מטוסים שטסו מניו יורק למיאמי סבלה מסיוט. בתוכה טס מטוס L-1011 דרך אוורגלייד. הוא נסע למיאמי, אך לא הגיע ליעדו. המטוס נפל למים החשוכים. היא שמעה בבירור את זעקותיהם של אנשים שנפצעו וטבעו. הסיוט הזה רדף את האישה.
ושבועיים לאחר מכן, ב- 29 בדצמבר 1972, היא שובצה לטיסה מספר 401, כלומר לאותה. באופן טבעי הדיילת הרגישה שמשהו נורא ובלתי נמנע מתקרב אליה. אך בהמשך לוח הזמנים שונה מעט והאישה לא טסה. ומטוס ה- L-1011 התרסק בביצות אוורגלייד בליל ה- 29 בדצמבר 1972. כל הנוסעים ואנשי הצוות מתו.
בהמשך החלו להתפשט שמועות על רוחות רפאים בתא הטייס של המטוסים בעקבות אותו מסלול בחברה שהייתה בבעלות המטוס. ספר נכתב אפילו על המקרה הזה. במקרה זה, החלום היה אמין, כמו גם חזקות.