תופעת חוסר האונים המלומד מתבססת כבר בגיל הרך, כאשר הילד מבין שאינו יכול לשלוט בתוצאת האירוע. לא משנה אילו מאמצים הילד עושה, המצב נותר ללא שליטה.
חוסר אונים נודע הרבה יותר קל למניעה בילדות מאשר לקצור את יתרונותיו בגיל מבוגר. בהתאם לכך, העבודה של ההורים חשובה.
לעתים קרובות הילד חושש מכישלון, שכן הוא כבר חווה חוויה אישית מרה במצב זה. עם זאת, זו לא סיבה להיכנס לדיכאון. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להסביר לילד על קיומם של ניצחונות ותבוסות בחיים. למד את ילדך להדגיש באופן אובייקטיבי את התכונות החיוביות שניתן לחלץ מהנגעים.
חוסר האונים האישי של הילד לרוב משתלב עם תכונות אישיות כמו בידוד, ביישנות וביישנות. בשום מקרה אין להגביל את הילד בתקשורת, גם אם הוא נתקל בקשיים בכך. רק החוויה של שוב ושוב לעבור את אותו המצב יכולה להביא לתוצאות חיוביות. הילד יבין שאין ממה לחשוש.
למד את ילדך לתקשר עם בני גילם ללא קונפליקט. זה יעזור לנתח ביעילות את שורש הבעיות ולמצוא את הפתרונות האופטימליים שלהם. שחק כמה מצבי קונפליקט במשפחתך. לאחר שנפגש איתם בחיים הילד ירגיש הרבה יותר בטוח.