גיל ההתבגרות מביא בעיות רבות לא רק לילד, בגופו שיש בו שינויים רציניים, אלא גם להוריו. לעתים קרובות קורים מריבות, שערוריות, אי הבנה הדדית. איך הורים יכולים לשרוד בבטחה את גיל ההתבגרות הקשה הזה של בן או בת?
מדריך הוראות
1
נער מנסה לברוח ממשמורת אביו ואמו, דוחה את הוראותיהם, מבקש, מתנהג לעתים קרובות בצורה גסה. אתה יכול להבין את חוסר שביעות הרצון של ההורים. הם נתנו לילדם כל כך הרבה זמן, מאמץ, חום, דאגו לו, גידלו אותו, ופתאום הוא הפך להיות כל כך גס רוח, שובב וכפוי טובה. אבל אב ואמא צריכים לגלות הבנה וחוכמה, מכיוון שהנער אינו אשם בכך ש"סערה "הורמונאלית אמיתית מתרחשת בגופו. דווקא מכיוון שהמערכת האנדוקרינית המתבגרת הרוויחה במצב מואץ, לאחר שהחלה לייצר מספר גדול של הורמונים, התנהגות הילד משתנה בצורה כה דרמטית.
2
על ההורים לזכור שהיו פעם בני נוער, וגרמו לאבותיהם ולאמהות שלהם הרבה צרות, צער, דאגות. לא הגיוני להתלונן על מה שמסודר לפי הטבע עצמו. אתה רק צריך להיות סבלני ולחכות. עם סיום ארגון מחדש של הגופה, בנם או בתם יתנהגו הרבה יותר חכמים ורגועים.
3
כאשר מתקשרים עם נער, יש להימנע, ככל האפשר, מטון מכריע וקטגורי. אסור גם לדרוש ממנו דיווח תמידי: היכן הוא היה, איתו נפגש, מה הוא עשה. נער עם הסתברות של 99% ייקח זאת בעוינות. כמובן שיש לשלוט בכך שהנערה לא מתקשרת עם חברה גרועה, למשל. אבל עלינו לנסות לעשות זאת בלי להתבלבל. אחרי הכל, צעירים ונערות בגיל זה פשוט לא יכולים לסבול משמורת יתר.
4
אם נער מאוד מורכב בגלל אקנה על פניו או עודף משקל, או בגלל שהוא (הוא חושב) בודד, אף אחד לא צריך אותו, אף אחד לא מבין אותו, הורים לא צריכים להבריח את הבעיות שלו. ועוד יותר מכך אי אפשר לצחוק: הם אומרים, איזה שטויות, אתה משתגע מבטלה, היינו זקוקים לטיפול שלך. צריך לשכנע אותו בעדינות ובעדינות שאפשר לתקן את הכל, שניתן לפתור כל בעיה אם תרצה בכך. העיקר שהמתבגר יהיה בטוח שהוריו אוהבים אותו, תמיד מוכנים להקשיב, לעזור.
5
כמובן, אינך יכול להתפנק עם נער בכל דבר ולהרוס את העשויות האלו בעדינות אם הם כבר חוצים את כל הגבולות. במידת הצורך עליכם לדבר איתו בקפדנות ואפילו להעניש אותו. אך במקרה זה, אין לפגוע באופן מוגזם בגאוותו של נער, שהוא כבר פגיע מאוד. לדוגמא, אל עליכם להכריח אותו להתנצל או להישבע שהוא כבר לא יתנהג כך.