לאורך החיים תחושת בושה פוקדת כל אדם פעמים רבות. ואם עבור אנשים מסוימים התחושה הזו חולפת ונשכחת במהירות, אז עבור אחרים היא הופכת לאובססיבית ומעיקה. נוכחות מתמדת של בושה מונעת מאדם להתפתח במלואו, לבנות מערכות יחסים עם אנשים סביבו ואפילו לחיות חיים נורמליים. איזה תפקיד ממלא הבושה בנפש האדם?
כאשר אדם חש בושה מתמדת על מעשיו, מחשבותיו או מעשיו, יש תחליף לאישיות. הבושה ממלאת תפקיד מכריע בתפיסה הפסיכולוגית של המציאות, ובכך האדם לא בטוח בעצמו. אדם כזה לרוב אינו יודע מה הוא באמת רוצה ואפילו תופס את רגשותיו בצורה לא מספקת.
חוסר יכולת לבטא את רגשותיו ורגשותיו של האדם, שבגינם מתביישים "באופן טבעי" מוביל לבידוד חברתי של האדם. אדם כזה אינו מסוגל ליצור קשרים עם העולם החיצון, הן בחייו האישיים והן בעבודה. תחושת הבושה לא יכולה להפוך לכל דבר ברגע אחד, בעיה פסיכולוגית שכזו מובילה סיפור מילדות.
הורים, בעזרת בושה, שואפים להפוך את ילדם לציית, מבלי לשקול את השלכות חינוך כזה. אדם קטן מתבייש בציונים והתנהגות ירודה, ואפילו בגלל מחלותיהם, מכיוון שהם מרגיזים את הוריהם. עם הזמן תחושת בושה הופכת להיות נחוצה ומוכרת למדי לילד. הורים מחליפים את האהבה וההבנה הנחוצים לילדים בתחושת בושה מתמדת. הילד מתחיל לתפוס את אהבת ההורים רק באמצעות פריזמה של צניעות. אחרי הכל, מבוגרים מפסיקים לגעור במעשי קונדס, רק לאחר חזרה בתשובה.
בתחילת הבגרות תחושה זו נושאת בתוכה אנרגיה הרסנית על אישיותו של האדם. תחושת בושה מונעת מאדם להיות עצמו, כל ביטויי חיים נדחים וביקורתם, מה שמוביל למבוי סתום. הנפש האנושית לתפקוד מלא דורשת את כל הרגשות, והבושה, כולל. תחושת בושה חולפת מגנה ותומכת בנפש האדם. לכן קשה כל כך להיות על סף בושה חד פעמית ותמידית.
על מנת לחיות בהרמוניה עם עצמו והמציאות הסובבת אותו, האדם צריך לדעת ולתפוס נכון את כל תכונות הנפש שלו. מודעות לאספקטים העיקריים בחיים שעבורם חבל, והעבודה הנכונה לחיסולם תסייע להתפתחות הרמונית ולהרגיש כמו חברה מלאה.