הם אומרים את האמת מילדות, ומסבירים כי לרמות אדם אחר זה רע, זה רק יביא צרות וסבל. בנוסף, שקר הוא חוסר כבוד כלפי בן השיח והוא מתגלה במהירות. אמון באדם כזה כבר לא יהיה. אבל יש שקר אחר - לטובה.
האם באמת יש שקר לתמיד? איך אפשר להצדיק שקר שמסופר באופן אישי? תומכי הכנות והפתיחות בהחלט אומרים דבר. שקר הוא חטא גדול על הנפש וכבדות על המצפון. אדם שמעז לשקר צריך אז לזכור כל העת את השקר שלו, לחפש אישור לכך, ולכן לשקר שוב ושוב. יהיה קשה מאוד לצאת ממעגל הקסמים וכדאי לחזור בתשובה מיידית, לומר את כל האמת, לנקות את מצפונך.
כאשר שקר הוא הישועה
אך אי אפשר להניע את החיים למסגרת של טוב או רע בלבד, הם רב פנים ומיוצגים בגוונים רבים. לכן, מי שחושב בקיצוניות ופעל בעקרונות מחמירים מדי, בסופו של דבר, נתקל בדילמה של ממש. שקר מתייחס למושגים כאלה. איך אפשר לומר ליד מיטתו של המטופל שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, אם התקווה להחלמה היא הדבר היחיד שעזר לו להתמודד עם המחלה עד כה? ואיך לומר לילד קטן שאמו היא אם חורגת עבורו? או להודות בפני הורים מבוגרים שבנם אינו חי את החיים הכנים עליהם הוא מדבר?
לפעמים שקר הוא תרופה לאדם שאליו הוא משקר. אחרי הכל, האמת אינה נחוצה בכל מקרה. לפעמים האמת היא הדבר היחיד שיכול להזיק ואף להרוג אדם. במקרה זה, חכם יותר, רחום יותר לפנות לשקרים, במיוחד אם יש תקווה שהאמת לעולם לא תידוע, ושקר יכול להציל את חייו של מישהו.