התודעה היא מתווכת בין הנפש למציאות. באמצעותו הנפש יכולה לקבל ניסיון חיים ולהשקיע בתהליך ההתהוות הכללי של מרחב המחיה שמסביב. המוח האנושי פועל כסוג של "מתרגם", שוטף בשתי שפות בלבד - נשמה ומציאות, ויתרום להתפתחות ההבנה בין נשמה לחיים.
כשמדובר בהיווצרות התודעה, לא משתמעת תוצאה ספציפית, אלא מה שנקרא ציון דרך, שיעזור לקבוע את מידת התיווך של הנפש ואת המתרחש מסביב. יש 3 ציוני דרך כאלה:
- אושר ויכולת להחזיק אותו;
- ביטוי עצמי;
- הבנת המציאות.
כדי להבין כיצד נוצרת התודעה, יש לקחת בחשבון ציוני דרך ביתר פירוט.
אושר והיכולת להחזיק אותו
כדאי להתחיל עם העובדה שלאושר כשלעצמו אין שום סיבה להתרחשות. אלוהים ברא אנשים עם בריאות טובה ואושר בנפש ובעיניים. לכן, אנו יכולים לומר שהאושר הוא המצב הרגיל של כולם מגיל לידה. חשוב לא לשכוח מנקודת ציון זו וכי הווקטור הנכון להמשך התודעה הוא החזקת היכולת (היכולת) להיות מאושר. במילים אחרות, ההיבטים העיקריים של התודעה הם שהות שקטה, רגועה ונינוחה עם משהו אהוב.
ביטוי עצמי
היכולת לבטא נכון את המחשבות והמעשים שלך במצב נתון עשויה לא להיות קלה. במקרה זה, המשימה העיקרית של התודעה היא לבטא את שפת הנפש דרך המציאות. זה ביטוי עצמי שיכול לאפשר לך לחלוק את האושר שלך עם אחרים.
הבנת המציאות
ברוב המקרים, אנשים רגילים לחשוב שאם אדם מאושר, אז עליו לחייך ולהיות ידידותי מאוד. עם זאת, התודעה מוכנה לקבל אנשים כפי שהם, והאינטראקציה הנכונה במצב נתון תהיה לא יותר ממשחק על פי כללים הדדיים.