נזלת היא סימפטום שכיח למדי של מצב כואב. עם זאת, הרחק מתמיד אף נזלת היא רק תגובה פיזיולוגית. מבחינת פסיכוסומטיקה, מספר עצום של אנשים נתון לנזלת כרונית המופיעה מסיבות שונות. אילו גורמים משפיעים על התפתחותה?
נזלת פסיכוסומטית היא מצב שאנשים רבים נתקלים בו אך אינם מודעים אפילו לגורמים האמיתיים למחלה זו. נזלת כזו נתפסת לעיתים כתגובה אלרגית. במקרים מסוימים ניתן להסוות אותו כהצטננות, אולם בדרך כלל לא נצפים תסמינים נוספים.
נזלת הנגרמת מסיבות פסיכוסומטיות יכולה להתחיל באחת ולעבור בפתאומיות. החמרות בבוקר או בלילה, כמו גם ברגעים של מתח עצבי מוגבר, אופייניים לכך. לעתים קרובות נצפה נזלת פסיכוסומטית אצל ילדים. בכל גיל לא ניתן להתאים את המצב בעת שימוש בתרופות. או תרופות עוזרות לפרק זמן קצר מאוד. אילו גורמים גורמים להתפתחות הצטננות פסיכוסומטית?
רגשות עיקריים
בין המצבים הרגשיים הבסיסיים המהווים פרובוקציות להצטננות בקרב מבוגרים וילדים כוללים את התחושות הבאות:
- פחד
- טינה;
- עצב או עצב;
- תחושת נחיתות;
- קנאה
- כעס וכעס;
- תחושת חוסר תקווה;
- תחושת חוסר ערך או הערכת ערך.
בילדות, רגשות של חוסר תועלת, חוסר ביטחון ודחייה מתווספים לרגשות אלה.
תכונות אישיות המשפיעות על התפתחות הצטננות פסיכוסומטית
פסיכוסומטיקה אופיינית לאנשים רגישים עם מערכת עצבים ניידת. נזלת בהקשר של גורמים פסיכוסומטיים מתפתחת לרוב אצל אנשים עם נטייה מוגברת, עם חשדנות. אנשים המונעים ובעלי אישיות היפוכונדרלית נוטים יותר לחוות נזלת כרונית, המחמירה איתה ובלעדיה.
מדוע סוגיות וחשדנות ממלאות תפקיד כה משמעותי? כיצד נוצר נזלת פסיכוסומטית על בסיסם? יש תשובות הגיוניות מאוד לשאלות הללו.
ראשית, אדם מילדות רגיל לשמוע שהיפותרמיה יכולה לעורר הצטננות. לרבים בילדותם הורים אמרו שאתה לא יכול ללכת במזג אוויר קר או בגשם בלי מכסה המנוע / כובע. אחרת אתה יכול ליצור נזלת בדיוק באותו אופן כמו להיות בנעל רטובה זמן רב או סתם בקור. מצד אחד הצהרות אלה יכולות להיות נכונות, עם זאת, ככלל, רק במצבים בהם יש לאדם חסינות לקויה או שכבר יש הפרעות בגוף. ברוב המקרים, עמדות כאלה הן שקריות, הן נועדו להגן על הילד, אך למעשה הן הופכות להפרעות פסיכוסומטיות. האדם ההשראה נוטה יותר להאמין בגישות כאלה. הם יונעו על ידי תחושת פחד מהמחלה. ככל שבאדם ילדות מקבלת עמדות כלפי המחלה, כך גדל הסיכוי שכאשר הוא הופך למבוגר הוא יתקל בחבורה שלמה של מחלות פסיכוסומטיות.
שנית, אנשים חשודים והיפוכונדרים נוטים אפילו להשוות עיטוש בנאלי לכל מחלה קשה. התפתחות החשדנות וההיפוכונדריה מושפעת מאוד מהזמינות הכללית של מידע. כעת תוכלו לפתוח כל מנוע חיפוש באינטרנט, לכתוב תסמינים ולקבל ים של תשובות, ביניהם יכולות להיות אפשרויות ש נזלת כרונית היא סימפטום של איזו מחלה קשה או חשוכת מרפא. מידע כזה מתודלק שוב על ידי תחושת פחד נוקבת, שבגללה הסלדת הפסיכוסומטיקה. היפוכונדרים ואנשים חשודים רגילים להגיב ברגישות יתר אפילו לתסמינים מינימליים, אשר בראשם מוטבעים בצורה מאוד מופרעת.
בשני המקרים הראשונים והשניים, לא רק הפחד יניע את התפתחות הצטננות פסיכוסומטית. אדם עשוי לקלקל את מצב הרוח בגלל סבל. הוא יכול להתעלל באופן לא מודע בעולם עוין, בהתחשב בכך כמקור של מחלה, או כלפי עצמו. או שתחושת התמרמרות תוחלף בתוקפנות, גירוי, כעס. בכל מקרה, מצבים רגשיים שלהם ישלטו.