יש דאגה בחיים של כל אחד מאיתנו, למישהו אכפת יותר, למישהו פחות, אבל עדיין, בלי טיפול, החיים נראים כהים יותר.
כאשר לאדם אכפת ממישהו הוא מרגיש משמעותי, מנוסה והכרחי. כאשר הם דואגים לעצמו, הוא מרגיש פגיע, אך כל כך אהוב ונחוץ. במאמר זה נדבר כיצד להעריך את כל התכונות של אכפתיות מצד אחרים ביחס לעצמנו, ומצד עצמנו ביחס לאחרים. ואיך לא להרחיק לכת מדי מכל הבחינות.
בילדות אנו חשים בטיפול ההורים שלנו, מה שמלמד אותנו עוד יותר רגשות כמו חמלה ואמפתיה. בדוגמא להבנת רגשות אלו אנו לוקחים על עצמנו את יסודות הטיפול, אשר ישמשו את ילדינו בעתיד. מתוקף הטבע והחינוך, אינסטינקט הדאגה בולט יותר אצל מישהו, צנוע יותר אצל מישהו.
זה יהיה על אלה שהאינסטינקט שלהם לדאגה בולט יותר. אם כן, אז כדי לא לרעת אחרים זה קרה, קבל לעצמך חיית מחמד. ראשית, יקיריכם ינשמו לרווחה, ושנית, החיה תהיה אסירת תודה ושמחה לכם.
קבל כלב עליו אתה חולם כל כך הרבה זמן, תן לו להביא הרבה רגשות חיוביים לחיים שלך בתמורה לטיפול שלך. וזה יהיה אפילו יותר טוב אם אתה מחסה חיה נטושה מהמשתלה, שברור שהיא צפופה. בעלי חיים כאלה, ככלל, מגיבים בהכרת תודה רבה יותר בחיים.
אתה נהנה מאוד לדאוג לישות חיה, בתמורה לקבל את הכרת התודה, החום והחיבה שלו. ומתוך אהוביכם - הערצה אליכם, החיוך שלכם וים של סיפורים על הרפתקאותיו של חבר ארבע רגליים. אז השתמש בפתק זה אם אתה חושב שאין מישהו יותר מוקדש לבעלי חיים, ואין אהבה, נקייה מהם ביחס אלינו.
