מילה טובה, כידוע, נחמדה לחתול. אבל איזו מין מילה זו תהיה? מחמאה כנה אמיתית או הערה מחמיאה לאדם שלא באמת מכיר אותך. ואז תחשוב על זה, אבל מה באמת צריך סוג זה?
חנופה, על פי מילון ההסבר של אושקוב, היא שבח נעים, הערצה צבועה למישהו, משהו בהשראת מניעים אנוכיים. מילת המפתח היא המילה "אנוכי". וחנופה היא נשק אימתני בידיים מיומנות, או ליתר דיוק על השפתיים? הם מחמיאים לרוב הבוסים; הילדה שתשומת ליבם הם רוצים להשיג; קרובי משפחה שאינם אהובים, למשל חמות, אז היא לא הייתה מסתכלת בזדון כל כך בזדון. המניעים של חנופה לאדם זה או אחר עשויים להיות שונים, אך תמיד יש להם מטרה ספציפית: אישור של הורה קפדני, קידום אפשרי או הזדמנות לבלות ערב טוב בחברתה של הילדה המבוקשת ביותר, יש דעה כי חנופה יכולה להיות משני סוגים עיקריים: גס וקנס. קל לזהות. היא מקטגוריית השבחים, כמו הביטויים: "הגדול ביותר שבגדול", "היפה ביותר מהיפה", "העונג הטורקי של לבי". האזנה לחנופה כזו אינה רק מזיקה, אלא לעיתים קרובות פוגעת. ולפעמים זה פשוט מצחיק. אם אתה יודע שאתה לא הדוגמנית הדוגמנית לטלוויזיה, אז החנפנות בסגנון "אתה צריך להיות מופיע רק בטלוויזיה" נראית מטופשת ומצחיקה. הסוג השני של חנופה הוא יותר מגוחך. חנופה עדינה - היא מעוטרת, ועדיין יש לנסות להבדיל אותה ממחמאה כנה. הוא מחמיא הדורש קשב, התבוננות, שנינות מהירה ותחושת זמן. וגם שליטה מלאה על הרגשות שלך. אחרת, הערה כנה לכאורה עשויה להפוך ללעג לועז, והכל נעלם. כמו כן, חנופה יכולה להיות שובבה, או סרקסטית. אם במקרה הראשון - סביר להניח שזה יוביל לכיף, אז בשני זה אולי לא ייגמר כל כך טוב. מעטים אנשים שאוהבים סרקזם בתורם, עדיין יש חנופה בתפקיד. ובכן, למשל, כמו במצב, "כולם מחמיאים לו ככה, ואני צריך לעשות את אותו הדבר." ועוד נקודה אחת שכדאי לדעת על חנופה. המיקוד שלה. לרוב אתה שולח חנופה למישהו, אבל חנופה לעצמך אפשרית בהחלט. זה מועיל אפילו כאשר ההערכה העצמית ירדה דרמטית מסיבה כלשהי. העיקר במקרה הזה הוא לא להגזים ולא להפוך לאדם נרקיסיסטי, שהשאר עבורו הוא מסה אפורה חסרת פנים, הראויה רק לסגוד לאהובכם, ולמעשה, לדעת סופרים וקלאסיקה, אין שום דבר גרוע יותר מחנופה. לכן עדיף להתמקד במחמאות כנות. הם כנים, באים מהלב וממש נותנים לאדם תחושה שהם מעריכים אותו.