כולם רוצים ללמוד לקרוא שפת סימנים, מכיוון שכישורים כאלה יסייעו לגלות מה לא הושמע במהלך השיחה. מחוות יכולות להראות את העדפותיו של בן שיחו.
לדוגמא, אם יש צורך במיקום של אדם אחר, אינך צריך לנהל שיחה ארוכה ומבולבלת, זה יספיק אם רק תחייך ותפגוש את עיניו.
התנוחות הבאות מוציאות עצבנות יתר, התרגשות: ברכיים הדוקות, זרועות לחוצות לחזה ועוד ועוד. ניתן לקרוא חוסר החלטיות, חולשה וחוסר ביטחון על ידי התנודדות בכיסא, משיכת ידיות וחפצים קטנים בידיים, עיניים רצות.
ניתן לראות התנהגות בעלת ביטחון עצמי בקידוח לכאורה במבטו של השיח, בעמדתו השוכנת על גבו של כיסא במשרד ההנהגה.
התנהגות כוזבת מאופיינת במגע בלתי מבוקר בפנים, בסנטר, בתנוך האוזן, בצווארון, בכתפיו הבלתי מורגשים. חוסר עקביות של תנועת הגוף עם המילים המדוברות, למשל, אם בן השיח מנענע את ראשו ברגע שהוא מאשר.
לימוד לקרוא שפת סימנים ידיים הוא גם חשוב מאוד. נגיעה בפנים, למשל, אם אדם מנסה לשקר, מנסה באופן לא מודע לסגור את אוזניו, את עיניו ואת פיו.
שפשוף כף היד מעיד על העברת רגע לא חיובי של מילולית. אם אדם משפשף את כפות ידיו, אז הוא מחכה לניצחון במשהו. למעט המצב בו אדם משפשף את ידיו בזהירות בתחנת אוטובוס בחורף, אין זה אומר בכלל ששפת הסימנים שלו פירושה שהוא מצפה לאוטובוס. ברור שהוא חש קור ולכן הוא מנסה לחמם את ידיו הקפואות.
זרועות שלא לגמרי חצו - זרוע אחת ממוקמת על פני הגוף, נאחזת בזרועה השנייה. אז התנהגו עם אנשים שנמצאים בחברת זרים. מחווה עוזרת להם לחוש וודאות מסוימת.
ידיים מאחורי גבו מעידות על אמון יתר של אדם, אפילו על תחושת עליונות מסוימת על פני כל השאר. כפי שמראים ניסויים, במצב מלחיץ (במהלך ראיון, פנייה לרופא שיניים, בבדיקה), תנוחה כזו של הידיים תורמת למצב בטוח, עוזרת בהפגת המתח, להתחזק יותר במצב.
ידיו מאחורי גבו עם אחיזת מפרקי ידיו מודיעות שהאדם מאוד נסער, מנסה להתגייס, להירגע, וגם מנסה להימנע מכה.