התפוחים מהגן השכן מתוקים יותר, הדשא על הדשא של השכן ירוק יותר, ופיסת העוגה בידיים הלא נכונות תמיד גדולה יותר. לרוע המזל, אדם מובנה בצורה כזו שהוא לא מעריך את מה שיש לו.
כמעט כולם אומרים את הביטוי הזה, אבל מה המשמעות והאם זה נכון? כדי לענות על השאלה, בתור התחלה, יש לציין מיד שמדובר בשטויות מוחלטות שהמציאו. ודווקא אלה שעסקו בסיפורת הם שהגיעו למקום חדש מתחילים לבקר אותו. כתוצאה מכך נולד ביטוי החל ביום זה. במיוחד ניתן לשמוע זאת רק כאשר אדם משבח מדינה או מקום בו הוא מעולם לא היה. מייד אומרים לו שאין מה לעשות שם ובכלל, כשתגיעו לשם תראו חסרונות רבים. כלומר, הם מתחילים להפעיל לחץ פסיכולוגי, שיכול לתת תוצאות בעתיד. לא להקשיב לאנשים כאלה משום שהם ככל הנראה לא קשורים ליעדם. יתר על כן, גם אם אדם ביקר במקום, אין זה אומר שהוא גרוע וחסר תועלת לחלוטין. חשוב להבין שלכולם יש נטיות ודעות משלו, כך שהמבט על אותם דברים יהיה שונה.
לגבי הביטוי, הוא ריק ואין לו שום אמינות. זהו מיתוס שהומצא במיוחד, ואולי במקרה. אם מכרים וחברים מתחילים להיגמל לפני טיול למקום מסוים, עליכם לפנות הצדה מהדעות. אין לאפשר לאיש לכפות את עיניהם על הכביש. העניין הוא שאדם לאחר הליכים כאלה מתחיל לחפש פגמים במקום שאליו הוא רצה ללכת הרבה זמן. כתוצאה מכך הפסיכולוגיה עובדת בצורה מושלמת, והוא מוצא אישור למילים שנאמרו קודם.
למעשה, לפעמים קורה שהמקום עשוי להיות שונה לחלוטין. אנשים מתעצבנים ומאשרים את הביטוי, אך לעתים נדירות זה קורה. למרבה הצער, איפה שאנחנו לא, זה ממש טוב, כי זה אמיתי. אתה צריך לארוז את התיקים וללכת בדחיפות לאיפה הארנק והנפש מאפשרים לך להגיע. וזה לא בדיה, אלא המציאות בה כל אחד משתמש. זה שונה לכולם, ולכן צריך להקשיב לביטויים כאלה. הם אינם רלוונטיים ומיושנים, מכיוון שאין להם בסיס.
סביר להניח כי כל זה הומצא לפני זמן רב מאוד. כך שאנשים לא יוצאים לחו"ל ונמצאים בתוך הארץ. אבל להנחות אלה אין עובדות קונקרטיות, לכן זו רק דעה.
העיקר, לא משנה מה יגידו, אתה צריך ללכת ולעשות מה שאתה רוצה ולא להקשיב לכולם ולכולם. רק אז נוכל להבין האם הטיול היה באמת כדאי ואירועי.