יש אנשים שאוהבים לצפות בחיים של מישהו אחר, ויש כאלה שאוהבים להתהדר בחיים שלהם. ככל הנראה, הראשונים הופכים לצופים של פרויקט הטלוויזיה Dom-2, והשני - משתתפיו.
כבר כמעט 9 שנים, TNT מענגת (או מרגיזה) את הצופים שלה על ידי הצגת תוכנית הריאליטי Dom-2. בעולם אין אדם אחד שלא היה שומע על בית הנס. מישהו אוהב את המופע הזה, מישהו מגנה את יוצריו ומשתתפיו. אבל אף אחד עדיין לא יודע מתי הפרויקט הזה ייגמר.
שמועות על סגירת בית -2 הופצו לא פעם. לפני מספר שנים נדון נושא זה אפילו ברמת הדומא של העיר מוסקבה. היו אפילו "נועזות" כאלה שניסו להשיג באופן עצמאי את הסוף של מכשיר טלוויזיה משעמם על ידי השלכת מטעני חבלה מאולתרים לשטחה.
בית 2 ייסגר ב- 13 בפברואר 2013, ומי קיבל את ההחלטה הזו? מדבדב דמיטרי? מדובר בשמועות כאלו שמסתובבות ברחבי העולם שנקרא אינטרנט. כן, כן, מדובר בשמועות ולא אחרת, כי גם בעמוד האתר הרשמי של הפרויקט, שכבר הפך לסנטה ברברה השנייה, הטקסט עם האירוע הבהיר הזה לא מסנוור. כך גם לגבי יוצרי הפרויקט, הם גם "מטומטמים כמו דגים". ואם אתה מתעמק בשמועות האלה, כביכול עם "ראש"? מייד יתברר שמי שגר בבית 2 לא יכול לשרוד בלי ההצגה והיום הזה. למה? נראה שיש למי לצפות: השכן ואשתו, החבר וחברתו, בסופו של דבר, מאחורי עצמם ונפש-הנפש שלהם. אך למעשה ההיפך הוא הנכון: אנו מדליקים את הטלוויזיה, יושבים בכיסא נוח עם כריכים מוכנים מראש ומתעמקים בחייהם של אותם אחרים שמשחקים בצד השני של המסך. זה נשמע מגוחך, אפילו מוזר, אבל אנשים כל כך מסודרים - אנחנו מסתכלים ואנחנו לא יכולים לקרוע את עצמנו, כי הפקת המופע כל כך מוכשרת שהיא הופכת למציאות. ולמה אנחנו אוהבים להציץ לבעיות של אנשים אחרים?
לדברי פסיכולוגים, התשובה לשאלה זו אינה כה פשוטה. העובדה היא שכל אדם בסתר רוצה לרגל אחר חייו של אדם אחר, ותכנית ריאליטי מעניקה תחושה אמיתית של "חור מפתח". אפילו רופאים אינם מכחישים את העובדה שיש מה שמכונה מציצנות - התמכרות להציץ. דווקא לאור זאת בית 2, ואכן כל הפרויקטים הדומים, לא ייסגרו עד לרגע בו האנושות תפסיק להציץ או שהעולם ייגמר. סוף העולם אולי יבוא, אך לעולם לא נפסיק להציץ, לכן בית -2 לעולם לא ייסגר, אלא אם השם ישתנה לבית -3.