בתהליך של היכרות עצמית האדם מגבש דעה לגבי עצמו: יכולותיו ויכולותיו. אדם קובע את עקרונותיו המוסריים ואת תכונותיו הפסיכולוגיות, כמו גם את מקומו בחברה. כתוצאה מכך מתפתח הערכה עצמית נאותה, מוערכת או מנופחת, שעל בסיסה יש אינטראקציה ואימוץ החלטות האחראיות בחיים.
הערכה עצמית נאותה
כאשר אדם נמצא בהרמוניה עם עצמו והעולם סביבו, הוא מפתח את ההערכה העצמית הנכונה. הוא שואף להיות אובייקטיבי כלפי עצמו, אנשים קרובים ומכרים: הוא מבין שלכל אדם יתרונות וחסרונות משלו, הוא מבחין בהם, אך לא מתמקד בתכונות שליליות.
האישיות מקבלת את עצמה ואת אחרים כפי שהיא ופועלת על בסיס נתונים אובייקטיביים זמינים. אדם כזה מעריך באופן מפוכח את יכולותיו ומבקש לממש את עצמו באופן מלא כאדם. הוא מתייחס בשקט לכישלונות, לדעות של אנשים אחרים ואינו מצפה לעזרה מאחרים.
אדם עם הערכה עצמית נאותה סופר על עצמו, פעיל ואופטימי כלפי החיים.
הערכה עצמית נמוכה
אם לאדם יש הערכה עצמית נמוכה, הוא מתנהג בביישנות ולא בוודאות. הוא החליט בעצמו שבמובנים רבים הוא מפסיד לסובבים אותו ואינו מסוגל לשנות דבר. כתוצאה ממתחם הנחיתות הקיים, חסר היעדים והישגים גבוהים.
אדם שואף להיות בולט, לפגיע בקלות ומחפש כל הזמן עצות. הוא תלוי בדעותיהם של אחרים, ללא התחייבות וחלש אופקים.
חוסר ביטחון מוגזם וביקורת עצמית מתעוררים כתוצאה מגידול לא תקין, הכרוך בהיחס משמורת או יחס כוח. כתוצאה מכך נוצר מודל של התנהגות מפסידה: אפשרות המוצלחת נשללת בתודעה וחיפוש אחר האשמים במשפטיהם.
אנשים עם הערכה עצמית נמוכה אינם מסוגלים לממש את יכולותיהם הטבעיות.