איך אדם משתנה עם הגיל

אדם משתנה מדי יום, השינוי משפיע על גופו, על חשיבתו ועל השקפתו על החיים. אם אתה צופה בזה כל יום, אז השינויים לא מורגשים מדי, אבל אם אתה לא רואה מישהו זמן רב, אז נראה שהכל הפך להיות שונה לחלוטין. יש טרנספורמציות טיפוסיות האופייניות לגילאים שונים.

מדריך הוראות

1

אדם חווה את השינויים הגדולים ביותר מרגע הלידה ל -15 שנים. זו תקופה של התבגרות, וכל שנה מביאה המון דברים חדשים. זה מורגש גם על הגוף וגם על הדמות. אך לאחר מכן התהליכים מאטים, אם כי הם לעולם אינם מפסיקים. בילדות אנשים לומדים כישורים בסיסיים: דיבור, הליכה, אכילה, קריאה וביצוע חובות מסוימות. ובעוד שרוב מביטים על החיים בשמחה ובציפייה.

2

בגיל 16-30 אדם מתכנן את חייו ומתקדם תמיד לעתיד בהיר יותר. הוא מאמין שהכל עוד לפנינו, שניתן להשיג הרבה יותר. הנוער הוא הזמן הבהיר ביותר, אין מגבלות בילדות והגוף עוזר לחיות בקצב כלשהו. בשלב זה מופיעה האחריות, נוצרת אופי, רצונות וסיכויים הופכים להיות מובנים בבירור.

3

השלב הבא מביא עוד טרנספורמציות. בגיל 30-40 כמעט כולם חווים משבר באמצע החיים. זו תקופה של קביעת מלאי ושינוי סדרי עדיפויות. מתברר שהגעה לגבהים אפשרית, אך לא על ידי כולם, עד כמה שרציתי כבר לא נחוץ או קשה מדי. נכון לעכשיו, בדרך כלל יש חובות לפרנס את המשפחה ולגדל ילדים, וזה מביא הרבה דאגות. גבר עדיין מסתכל לעתיד בתקווה, אך כבר מבין את מציאות העולם, חלומותיו נעשים ארציים יותר. מצב השמחה מוחלף לעתים קרובות בטענות לשלום, חוסר שביעות רצון מעמדתו וביקורתם של אחרים.

4

לאחר 50 שינויים מורגשים יותר. טרנספורמציות כבר נצפות בגוף. מחלות, עייפות מופיעות והטון הכללי של הגוף פוחת. כל מה שהנוער איפשר, הופך להיות לא רלוונטי, כבר לא ניתן לעבוד ללא שינה, לוקח יותר זמן להתאושש וקצב התגובה מתחיל לרדת. אבל אז אנשים בעוד 50-60 שנים חיים יותר בהווה. הם מבינים שאתה צריך להשתמש במה שקורה עכשיו, ולא לחתור איפשהו. יש כבר חוכמה, שמשמעותה מקצועיות. הזמן הזה הוא שיא הרווחים, מכיוון שבדרך כלל אדם מבוקש מאוד, מכיוון שהוא מימש את עצמו כמאמן מלאכתו.

5

לאחר 60, תהליכי הזדקנות מתחילים להתרחש באופן אינטנסיבי יותר. הבריאות מחמירה, לוקח יותר זמן ומאמץ לשמור על מרץ ויופי. הגוף הפיזי מתקלקל יותר ויותר, והזיכרון כבר אינו זהה לעשרים שנה. בשלב זה, לעתים נדירות אנשים מגלים תגליות או כובשים פסגות, אך עדיין יכולים להשתמש בחוויה שלהם. אם המוח האנושי שימש באופן פעיל כל חייו, אך זו תקופה של המשך עבודה. אם אדם עבד יותר עם הידיים, אז הזיכרון מחמיר מאוד, האימונים משפיעים. בדרך כלל המשבר נחשב לתקופת הפרישה, אם אדם מאבד את עבודתו, הוא מאבד עניין בחיים, אם הוא לא נסחף על ידי משפחתו או עיסוק אחר, הוא נפטר במהירות. באופן מפתיע, על פי אנשים שחושבים באופן חיובי, לאחר 60 שנה הם בני יותר מ 40-50, רבים שוקלים מחדש את היחס שלהם לסביבה, ולומדים ליהנות מכל יום.